החלטה בתיק ב"ל 52914-10-10

1.         זוהי תביעה להכרה בכאבי הגב מהם סובל התובע כתאונה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.         התובע יליד שנת 1954  עובד כאיש תחזוקה בעיריית ראשון לציון החל משנת 1995 .

3.         העובדות הרלוונטיות פורטו בתצהירו של התובע כדלקמן:

"א.       משנת 1995 ועד היום אני עובד בעיריית ראשון לציון. בעשר השנים האחרונות אני עובד כמרכיב ומפרק במות במיוחד. כמו כן אני נדרש לביצוע הובלות בעירייה, לרבות הובלת משרדים וציוד של בתי ספר. הכוונה היא לעבודת סבלות שכן אני לא נוהג במשאית.

ב.         אני מגיע ב 7:00 בבוקר לעבודה ועובד בממוצע 8 שעות ביום במשך יומיים בשבוע. שלוש פעמים בשבוע אני נדרש לעבוד עד שעה 21:00 בערב. כמו כן אני עובד ימי שישי לסירוגין ובממוצע שש שעות בימי שישי.

ג.         בתחילת יום עבודה אני מעמיס ציוד על משאית. מדובר בפלטות של במות,     שמשקלן כ- 70 ק"ג, במות שמשקלן כ- 30 ק"ג ורגלי במות העשויות מברזל   ומשקלם 15 ק"ג.

ד.         את ההעמסה מבצעים שני עובדים כאשר את הפלטות אנחנו מעמיסים יחד ושאר חלקי הבמות אנו מעמיסים כל אחד בנפרד.

ה.        ההעמסה אורכת כשעה. בתום העמסה מגיעים לשטח ופורקים את חלקי הבמות- עבודה זו גם היא אורכת כשעה. בתום הפריקה אני והעובד מרכיבים את הבמות. עבודה זו אורכת בממוצע חמש שעות. חלק מהעבודה דורש הרמה          לגובה בממוצע של שלוש וחצי שעות מתוך חמש שעות הרכבה.

ו.          בהתחלה שמים רגלי ברזל, אח"כ מרכיבים את הפלטות ובסוף את הבמות.     בתום ההרכבה צריך לקשור בחוטי ברזל את הבמות על מנת שיהיו בטיחותיות. הדבר אורך כשלוש שעות. במהלך הקשירה צריך כל הזמן לעבוד בכיפוף.

ז.         בממוצע אני מרכיב שלוש פעמים בשבוע במות אלא שיש תקופות שמדובר אפילו        בעבודה יומיומית (כמו בחגים). כמובן שיש ימים בהם מבוצע פירוק    של במות ואז מבצעים את אותה עבודה אבל בסדר הפוך ובסוף מעמיסים את הבמות למחסנים.

ח.         ביומיים בהם אני עובד פחות שעות ובימי שישי אני מבצע העברה של משרדים והובלות בכל העיר. אז אני סוחב ציוד של בתי ספר ומשרדים כמו כסאות ושולחנות. הרבה פעמים אין מעלית וצריך לעשות עבודת סבלות על הגב של כל אותו ציוד.

ט.        הרבה פעמים אני נדרש לבצע העמסות של מקררים, תנורים ומיטות זוגיות    עבור עמותה של העירייה העוסקת בתרומות עבור אזרחים נזקקים. בימים       אלה אני סוחב בממוצע על הגב משקל של שש מאות קילו"

4.         התובע מייחס את הכאבים הנטענים בגבו לעבודתו הקשה החוזרת ונשנית. תביעתו של התובע לנתבע להכיר בפגימה שבגבו כתאונת עבודה נדחתה בהודעת הנתבע מיום 12.9.10 בנימוק:

"כאבי הגב נובעים ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

            מכאן התביעה שלפנינו.

דיון והכרעה

5.         עילת המיקרוטראומה, הינה יציר פסיקת בית הדין לעבודה. היסוד הראשוני להיות  התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות  שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו,  זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר של הנפגע. המאמצים צריכים להיות "זהים במהותם", ועליהם לפעול "זה אחר זה פעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק רבתי..... דוגמת אין ספור של טיפות מים הנופלות על סלע עד שהן מנקבות אותו". (דב"ע מו 64/0 מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי לקט 53.58 דב"ע מח  77/0 מזרחי נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע יט 538).

עוד נקבע בעניין זה כדלקמן:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן" (זמן העבודה)..... לבין התפתחות  רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון  אחר - לשון הדימוי -  יש להוכיח שהנזק התווה בגוף על דרך טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון  יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני - יראו  כתוצאה של הליך תחלואי - לא תאונה". (דב"ע מו 0 - 17 עמיצור אליעזר נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע י"ח, 100 ).